Positive Mitzvot 226, 227, 230, 231;
Negative Mitzvah 66
This Positive Mitzvah concerns the punishment of beheading a person who transgressed a sin serious enough to require this severe penalty.
This Positive Mitzvah concerns the execution of a person by strangulation.
Some sins are so serious that the court is commanded to publicly hang the corpses of the transgressors.
The hanging takes place only after the person is put to death by the Beit Din. People will then see the severe consequences of violating HaShem's will.
We are commanded to bury the body of a deceased person on the same day he died. This law applies to executed criminals and to those who have died from any other cause (see Negative Mitzvah 66).
Man was created in the image of HaShem and we must respect the body of a human being, even if he is no longer alive.
At times, a Beit Din may order the execution of a criminal and, after his execution, have the corpse hung as an example to the people. (See Positive Mitzvah 230). The corpse may not be left hanging overnight. Rather we must take the body down before sunset and bury it on the same day.
This law also applies to anyone that passes away.
We are forbidden to delay the burial to the next day, except in cases where it is required for respect and honor of the dead person. In a case where arrangements for the funeral have to be made, or relatives and friends need time to get to the funeral, such a delay is permissible.
שיעור שטו
מצות עשה רכו
מצוה רכו: היא שצונו להרוג את העוברים על קצת המצות בסייף. והוא אמרו יתברך נקם ינקם. והנה נרמוז במצות לא תעשה על המצות שחייבין עליהן התזת הראש בסייף. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת סנהדרין. (ואלה המשפטים, הלכות סנהדרין כל דיני ארבע מיתות ב"ר פי"ר וט"ו):
מצות עשה רכז
מצוה רכז: היא שצונו לחנוק העוברים על קצת מצות מיוחדות. והוא אמרו יתברך מות יומת, והנה נרמוז במצות לא תעשה על המצות שחייבין עליהן חנק. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשביעי ממסכת סנהדרין. (קדושים תהיו, סנהדרין פי"ו וכל דיני מיתות ב"ד פרק י"ד וט"ו):
מצות עשה רל
מצוה רל: היא שצונו לתלות קצת הרוגי בית דין. והוא אמרו יתברך ותלית אותו על עץ. והנה נזכיר המצוה שחייבין העוברים עליה תליה במצות לא תעשה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפרק שביעי מסנהדרין. (תצא, הלכות סנהדרין שם):
מצות עשה רלא
מצוה רלא: היא שצונו לקבור הרוגי בית דין ביום שנהרגו. והוא אמרו יתעלה כי קבור תקברנו ביום ההוא. ולשון ספרי כי קבור תקברנו מצות עשה והוא הדין בשאר מתים רוצה לומר שנקבור כל מתי ישראל ביום מותם. ולכן המת שאין לו מי שיתעסק בקבורתו נקרא מת מצוה כלומר המת שמצוה על כל אדם לקברו באמרו קבור תקברנו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בששי מסנהדרין. (תצא, שם):
מצות לא תעשה סו
מצוה סו: שהזהירנו מעזוב תלוי על עץ ללון כדי שלא יתחדש מזה פרסום ברכת השם בהתבוננות כשנראה שאנחנו לא נתלה זולת מגדף ועובד ע"ז כמו שבא את ה' הוא מגדף, והאזהרה מלאו זה לא תלין נבלתו על העץ. ולשון ספרי לא תלין נבלתו זו מצות לא תעשה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בששי סנהדרין (כי תצא, הלכות סנהדרין פט"ו):




